היסטרוקופיות וצילומי רחם
+
טיפולי פוריות
והפרייה חוץ-גופית
אבחון גנטי
+
בדיקה של המטען הגנטי של העובר טרם החזרתו לרחם, במידה ויש מחלה משפחתית ידועה ניתן להחזיר רק עוברים שאובחנו כתקינים ולאפשר הולדת ילד שאינו נושא את המחלה..
התהליך: נקרא אבחון גנטי טרום השרשה – (Preimplantation Genetic Diagnosis (PGD
ביציות הנשאבות מהאישה בתהליך אי.וי.אף, מופרות ע"י זרע והעוברים מתפתחים במעבדה. ביום 3 או 5 להפריה מבוצעת ביופסיה לכל אחד מהעוברים, בה נלקח תא או מספר תאים מכל עובר. תאים אלו מועברים למעבדה הגנטית להמשך בירור ואבחון גנטי-מולקולרי. ההליך מיועד לזוגות שהם נשאים של מחלות גנטיות תורשתיות עם סיכון גבוה לצאצא הלוקה במחלה גנטית כגון : טאי זאקס, X שביר ציסטיק פיברוזיס. ההליך מאפשר אבחון ומניעה של עשרות מחלות תורשתיות. כמו כן ניתן לאבחן בעוברים נשאות למוטציות בגנים בעלי פוטנציאל להשראת שכיחות מוגברת להתפתחות סרטן כמו - סרטן שד ושחלות (BRCA).
טיפולי הפרייה חוץ גופית IVF
+
הפרייה חוץ גופית היא טכנולוגיה בעלת עוצמה המשמשת לטיפולי פוריות הקיימת מזה עשרות שנים והוכיחה את יעילותה. ההתוויות לביצוע טיפולי הפרייה חוץ גופית IVF הינן רבות ומגוונות וכוללות:
• חסימת חצוצרות, הידבקויות בבטן המונעים מפגש בין תא הביצית לזרע.
• הפרעות ביוץ.
• איכות ביציות ירודה.
• קושי בחדירת הזרע לביצית.
• גיל אשה מתקדם
• למטרות אבחון גנטי של מחלות PGD
• כאשר יש מיעוט תאי זרע או תאי זרע לא תקינים שאינם יכולים להפרות ביציות באופן טבעי או באמצעות טיפולי הזרעה ניתן לבצע תהליך הפרייה חוץ גופית ולהחדיר תא זרע בודד לביצית. טכנולוגיה המכונה ICSI.
• בטיפולי תרומת זרע.
• בטיפולי תרומת ביציות .
• בטיפולי פונדקאות.
• טיפולי שימור פוריות.
על מנת לבצע טיפול הפרייה חוץ גופית על האשה לבצע בדיקות שיגרה כולל בדיקת שד ובדיקת אולטראסאונד, לבצע ייעוץ גנטי וליטול חומצה פולית על פי ההנחיות.
טרם תחילת הטיפול יש לפנות ולהשיג אישור קופת החולים (ועדת פוריות) או להשיג מימון ממקור ביטוחי אחר וצריך להירשם ולפתוח תיק ביחידת ההפרייה החוץ גופית. הטיפול מתחלק למספר שלבים:
• שלב ההכנה בו ניתן הטיפול התרופתי- זריקות לגירוי השחלות, זריקות למניעת ביוץ מוקדם וזריקה סופית לתזמון ביוץ לקראת שאיבה. לעיתים, ניתנות תרופות ייחודיות נוספות.
• שאיבת ביציות, נעשית ביחידת האיויאף בחדר ניתוח בסמוך למעבדת ההפריה, בדרך כלל ( אך לא תמיד!) בהרדמה, תחת הנחיית אולטראסאונד. במהלך השאיבה דוקרים את הזקיקים שבשחלות ושואבים את הנוזל הזקיקי עם הביציות. באותו יום יתבקש בן הזוג למסור זרע למעבדה לצורך הזרעת הביציות.
• תהליך ההפריה במעבדה: בזמן השאיבה מועבר נוזל מהזקיקים למעבדה, אמבריולוג מאתר את הביציות ומעביר אותן לצלחת ובה מצע גידול. במקביל, דגימת הזרע עוברת הכנה מדוקדקת. על פי הפרוטוקול שנקבע ועל סמך איכות הזרע מפרים את הביציות עם תאי הזרע על פי איכותם- הפריה רגילה או מיקרומניפולציה (הזרקה של תא זרע בודד לביצית ICSI) לאחר כ18 שעות בודקים את הביציות למציאת סימני הפריה תקינה. העוברים שנוצרים גדלים הבאינקובטור במעבדה ואז מוחזרים לרחם או מוקפאים.
• שלב החזרת העוברים, לאחר תוספת תמיכה הורמונלית, מוחזר עובר/ עוברים לחלל הרחם בהנחיית אולטראסאונד. ההחלטה על מועד החזרת העוברים ועל מספרם מתקבלת בדיון של המעבדה עם הרופא על פי איכות העוברים ובהתאם לשיקולים רפואיים, כמו גיל האישה ומספר הטיפולים שכבר עברה. העוברים שנותרו במעבדה יוקפאו לצורך שימוש עתידי.
• בדיקת דם להיריון: כעבור 14-16 ימים מיום שאיבת הביציות תתבצע בדיקת הריון. אם הושג היריון, יש להמשיך מעקב באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד כדי לוודא התפתחות עוברית תקינה. אם לא הושג היריון – יש לקבוע פגישה לצורך תכנון הטיפול הבא- החזרת מוקפאים או מחזור שאיבה נוסף.
סיבוכים מידיים בזמן ההכנה ההורמונלית קיימת סכנה לתגובתיות יתר של האישה לגירוי ההורמונאלי ("גירוי יתר שחלתי" ). כיום, בקביעה נכונה של הפרוטוקול ובמעקב נכון סכנה זו נמוכה. יש קבוצות נשים הנמצאות בסיכון מוגבר וכאלה הזקוקות לתרופות נוספות כמו קלקסן אצלן נדרש מעקב הדוק.
שאיבת הביציות בהרדמה גם בה יש סיכון הנובע מההרדמה הכללית ומדיקור השחלות, אולם גם כאן הניסיון רב השנים ממזער סיכונים אלו.
סיבוכים מאוחרים מתחילת עידן טיפולי הפוריות, לפני למעלה מ-40 שנה, הטרידה את הרופאים והמטופלות השאלה - האם טיפולים אלו מעלים את הסיכון לחלות במחלות כרוניות בעתיד ובפרט בגידולים ממאירים של השד או השחלות. עד כה נולדו בעקבות טיפולי הפריה מיליוני ילדים בעולם. לרווחתנו, לא ראינו עליה משמעותית בשיעור סרטני השד, השחלות או הרחם בקרב הנשים שקבלו את הטיפולים ההורמונלים שבייסוד טיפולי ההפריה החוץ גופית. כמו כן לא נמצאה עליה משמעותית בשעורי המומים המולדים.
תרומת ביציות
+
בגיל מתקדם, איכות הביציות וכמותם יורדת, דבר הבא לידי ביטוי בחוסר יכולת להשיג הריון תקין ובהמשך בהפסקת המחזור. במקרים אלו ניתן להשיג הריון על ידי תרומת ביציות. יתכנו אף מצבים בהם לאשה יש מספיק ביציות אך הן אינן תקינות וטיפולי אי.וי.אף. מעידים על חסר הפרייה או הפרעה בהתפתחות עוברים, או שהאשה עוברת הפלות חוזרות. במקרים אלו ניתן לרכוש ביציות מנשים צעירות ולהשתמש בהן להפרייה ולהשגת הריון. ביציות אלו אינן מכילות את החומר הגנטי של מקבלת התרומה, אולם הזרע נלקח מבן הזוג ( או מתרומת זרע), והביצית המופרית מוחזרת לרחם המטופלת מקבלת התרומה. סיכויי ההצלחה בטיפולים אלו גבוהים מאוד. האישה שקיבלה תרומת ביצית עוברת את כל שלבי ההריון, ויולדת את הילד. בהליך החזרת העוברים לרחם יש צורך במעקב אחר רירית הרחם, במעקב ביוץ או מתן הכנה תרופתית, יש צורך בתזמון החזרת העוברים וניתנת תמיכה הורמונלית לאחר החזרת העוברים.
פונדקאות
+
נשים שאינן יכולות לשאת הריון בשל סיבה רפואית יכולות לפנות לתהליך פונדקאות. תהליך זה נועד לאפשר לזוגות ולנשים יחידניות לממש את זכותם להורות באמצעות אם-פונדקאית במקרים בהם בשל בעיה רפואית האם המיועדת אינה יכולה להתעבר ולשאת הריון או כאשר הריון עלול לסכן את בריאותה של האם המיועדת או של העובר ניתן להחזיר עוברים של האשה המטופלת לרחם של אשה אחרת על מנת שתישא את ההריון עבורה. חוק הפונדקאות בארץ עדיין אינו מאפשר לזוגות חד מיניים של גברים לעבור הליך פונדקאות בארץ.
תהליך פונדקאות נעשה באמצעות טיפולי איויאף. ביציות של האשה מופרות בזרע בן הזוג. העוברים המתפתחים מוחזרים לרחם האשה הפונדקאית המיועדת לשאת את ההריון (לאחר הקפאה או טריים). ההליך דורש השגת עוברים איכותיים מהאם הביולוגית, הכנת הרחם של האשה הפונדקאית ותזמון מועד החזרת העוברים.
החוק הישראלי מאפשר לפונדקאית (“אם נושאת”) לשאת את ההיריון ולמסור את הילוד להורים המיועדים או לאם המיועדת לאחר הלידה. ההסכם בין ההורים המיועדים או האם המיועדת לבין מועמדת לשמש כאם פונדקאית מסדיר וקובע באופן מוחלט את היחסים ואת התחייבויות הצדדים, והוא כפוף לחוק הפונדקאות וטעון אישור ועדת האישורים אשר מונתה ע”י שר הבריאות הפועלת מתוקף חוק הפונדקאות. תתכן כמובן גם פונדקאות בחו"ל שאינה כפופה לקריטריונים האלה. לא תיתכן פונדקאות אם אין זיקה גנטית ( ביציות או זרע) בין הילוד למבקשי הפונדקאות.
