ייעוץ שימור פוריות
+
שימור פוריות מאפשר לנשים הבוחרות לדחות את גיל הילודה להרות להעניק לילדיהם את המטען הגנטי שלהן. עם עליה בגיל האשה מספר הביציות פוחת מאחר ואין ייצור של ביציות חדשות. קצב היעלמות הביציות הינו קבוע ומגיל גיל 35 ואילך חלה האצה בקצב. כמו כן, איכותן של הביציות נפגעת. כתוצאה מכך היכולת להרות יורדת באופן משמעותי. טרם הטיפול חשוב להעריך את הרזרווה השחלתית ( כמות הביציות).
ניתן לנסות ולשמר את הפוריות ובכך לנסות "לעצור את השעון הביולוגי" על ידי הקפאת ביציות בגיל בהן כמות הביציות רבה ואיכותן טובה ועל ידי כך להגביר את הסיכוי להשגת הריון ולידת ילד בריא..
טכנולוגיה נוספת המשמשת לשימור פוריות הינה הקפאה של מקטעי שחלה המכילים אלפי ביציות ראשוניות במצב תרדמה. טכנולוגיה זו יעילה ביותר אך היא משמשת בעיקר לשימור פוריות בילדים ובחולים אונקולוגים.
חשוב לדון מה דרך הטיפול המתאימה ולהחליט על פרוטוקול טיפולי מתאים ובטוח.
הקפאת ביציות
+
ניתן כיום לנסות ולשמר את הפוריות ובכך לנסות "לעצור את השעון הביולוגי" על ידי הקפאת ביציות בשלות בגיל בהן כמות הביציות רבה ואיכותן טובה ועל ידי כך להגביר את הסיכוי להשגת הריון ולידת ילד בריא.
הקפאת ביציות מתבצעת כיום באופן רוטיני בנשים שפוריותן עלולה להיפגע עקב גיל מתקדם, טיפולים רפואיים או בשל מחלות. סיכויי ההצלחה להשגת הריון ולידה תלויים בגיל האשה בו מוקפאות הביציות ובכמות הביציות המוקפאות כפי שמוצג בגרף המצורף.
התהליך: טיפולי הפרייה חוץ גופית (IVF) הכוללים גירוי שחלתי על ידי מתן זריקות הורמונליות, מעקב אחר התפתחות הזקיקים על ידי ביצוע בדיקות דם הורמונלית ומעקב על ידי אולטראסאונד, מתן זריקה האחראית להבשלת הביציות ושאיבת הביציות בדרך כלל בהרדמה ביחידה להפרייה חוץ גופית. הביציות אינן מופרות (בניגוד לטיפולי הפרייה חוץ גופית) אלה עוברות תהליך של הקפאה מהירה בשיטת הזיגוג- ויטריפיקציה.
דגשים להצלחה: מתן ייעוץ מתאים לנשים, ביצוע בדיקות לברור הרזרווה השחלתית, בחירת פרוטוקול טיפולי יעיל ובטוח, מעבדת IVF בעלת מיומנות יסייעו בהשגת מספר ביציות מוקפאות גבוה יותר המעלים את סיכויי ההצלחה. הנחיית משרד הבריאות היא להקפיא כ-20 ביציות לכל מבקשת במספר מחזורי שאיבה (לא יותר מ 4 מחזורים). מספר ביציות זה ייתן סיכוי סביר להריון. חשוב להדגיש כי אנו לא משמרים פוריות אלה מקפיאים ביציות ומשמרים את פוטנציאל הפוריות.
עד כה הושגו בעולם אלפי הריונות ונולדו ילדים לאחר הקפאת ביציות, הפשרתן והפרייתן ,חודשים ואף שנים לאחר ההקפאה . הנתונים מעידים כי שיעור ההפלות, המומים (המולדים או הכרומוזומלים) בילדים אלו, אינו גבוה מזה הקיים בקרב ילדים, שנולדו לאחר התעברות טבעית.
הקפאת רקמות שחלה
+
בתהליך זה מבצעים הקפאה של מקטעי רקמת שחלה, המכילים אלפי ביציות ראשוניות במצב תרדמה. ניתן להקפיא באופן יעיל את רקמת השחלה ולשמור על חיותה במשך שנים רבות. נטילת הרקמה נעשית בניתוח לפרוסקופי בהרדמה מלאה. על מנת לחדש פוריות יש להשתיל בחזרה לגוף את רקמת השחלה שהוקפאה, ולהשתמש במאגר הזקיקים שנשמר ברקמה לצורכי פריון. כאשר השתל מתחיל לתפקד ניתן להרות באופן טבעי או באמצעות טיפולי הפרייה חוץ גופית . סיכויי ההצלחה של הטכנולוגיה הינם מצוינים: למעלה מ 95% חזרה של תפקוד שחלתי ולמעלה מ 50% סיכוי להריון. הקפאת רקמת שחלה מבוצעת בעולם במרכזים רבים, ואלפי נשים עברו את התהליך. עד היום דווח על כ 200 לידות מהריונות טבעיים (ספונטניים) או מטיפולי פריון לאחר השתלה. פרופ מאירוב ביצע למעלה מ-600 ניתוחי שימור פוריות עם אחוזי הצלחה הגבוהים בעולם. עד כה הקפאת רקמת שחלה בוצעה בילדות נערות ונשים שעמדו בפני טיפול רפואי הגורם לפגיעה משמעותית בפריון. אולם, ההוכחות שהצטברו כי פעולה זו יעילה ביותר לשימור פוריות מעלה אפשרות לשימוש בטכנולוגיה זו למטרות שימור פוריות נוספות.
טיפולי פוריות בנשים שהחלימו ממחלת סרטן
+
לקראת הריון יש לברר האם בוצע מעקב אונקולוגי מספק, האם ניתן להפסיק טיפולים משלימים וניתן כעת להרות. חשוב לברר מה התפקוד השחלתי שנותר לאחר הטיפולים. במידה ומתברר כי אין בגוף ביציות איתן ניתן להרות יש צורך להשתמש בביציות, עוברים, רקמת שחלה שהוקפאו בעבר. לעיתים יש צורך בתרומת ביציות.
מומלץ לקבל ייעוץ טרום הריוני- חשוב לברר את תקינות פעילות מערכות הגוף העיקריות כמו תפקוד הלב, תפקודי כליה וכבד. זאת מאחר והריון מהווה עומס נוסף על מערכות אלה.
אחת השאלות החוזרות הקשורה להריון הינה לגבי הסיכוי להצלחת ההיריון ולתקינות העובר. מחקרים רבים הדגישו שאין שכיחות מוגברת של הפלות או מומים מולדים בנשים שטופלו בעבר בתרופות כימותראפיות. יש לברר את מצב רירית הרחם ותקינות חלל הרחם לפני הריון מתוכנן. לעתים יש צורך בפונדקאות.
טיפולי הפריית מבחנה (IVF ) לשימור פוריות בנשים אונקולוגיות
+
שימור ביציות או עוברים בחנקן נוזלי למשך תקופה ארוכה הוכח כיעיל ונמצא בשימוש רוטיני. במידה וניתן, מומלץ לנשים אונקולוגיות לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) לפני מתן טיפול הפוגע בשחלות. לא ניתן ליישם טיפול זה בילדות. חל איסור לבצע שאיבת ביציות בנשים שנחשפו לאחרונה לטיפולים כימותראפיים. על מנת להשיג מספר רב של ביציות לשימור יש צורך במתן טיפולים הורמונליים על מנת לגרות את השחלות. הטיפול גורם לעלייה ברמת האסטרוגן בדם, יש צורך בהתייחסות מיוחדת בנשים החולות בסרטן השד או בגידולים אחרים המושפעים מהורמונים. לשם כך קיימים פרוטוקולים ייחודיים לגירוי השחלות כמו מתן טמוקסיפן החוסם את הקולטנים לאסטרוגן או פרוטוקול הכולל לטרזול (מעכב ארומטז) המונע עלייה ברמות אסטרוגן בזמן הגירוי השחלתי. נמצא כי תגובת נשים חולות סרטן לגירוי השחלתי ולתוצאות הטיפול אינה שונה מנשים שאינן חולות. הקפאת עוברים תתכן בנוכחות בן זוג או שיש צורך לפנות לבנק הזרע. ניתן להתחיל את פרוטוקול הגירוי השחלתי בכל יום במהלך החודש ואין צורך להמתין למחזור, הטיפול נמשך כשבועיים ושאיבת הביציות נעשית בדרך כלל בהרדמה.
שימור פוריות בחולות סרטן ובמחלות קשות
+
שימור פוריות בהתוויה רפואית מכוון לילדות, לנערות ולנשים המיועדות לטיפול בכימותרפיה, בקרינה, או לקראת ניתוחים אשר עלולים לפגוע בפוריותן. כמו כן שימור הפוריות מיועד לנשים אשר אינן יכולות להרות בשנים הקרובות עקב מצבן הרפואי.
שימור הפוריות מסיבות רפואיות מיועד אף לנשים העלולות לסבול מאי-ספיקה שחלתית בגיל צעיר מסיבות גנטיות או כתוצאה מניתוחים בשחלות.
לנשים אלו עומדות טכנולוגיות שונות לשימור הפוריות כמו: הקפאת ביציות, הקפאת רקמת שחלה, הקפאת עוברים, שאיבת ביציות בלתי בשלות IVM , הסטת שחלות לפני טיפולי קרינה או טיפולים תרופתיים. לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות וחשוב לקבל ייעוץ מהם הטיפולים האפשריים המתאימים ביותר.
שימור פוריות במחלימות מיועד מטופלות אונקולוגיות שטופלו בעבר במחלת סרטן ומעוניינות לממש בעתיד את זכותן להורות. מטופלות העומדות בפני כריתה מונעת של השחלות בשל סיכון לחלות בסרטן, יכולות אף הן לשמר ביציות.
פגיעה ברחם עקב קרינה ישירה לאזור האגן עלולה לפגוע ברחם ולגרום לנזק רב לרירית הרחם ובכך למנוע השרשה של עוברים והתפתחות הריון. במקרים אלו חשוב להיערך לקראת אפשרות של צורך בפונדקאות בעתיד.