עם הלידה קיימים בשחלותיה של התינוקת, מספר רב של ביציות המהוות את "מאגר הביציות." ביציות אלו תשמשנה את האישה לצורך פוריות. עם השנים הביציות הולכות וכלות ומאחר ואין ייצור של ביציות חדשות, המאגר מתרוקן. קצב היעלמות הביציות הינו קבוע ומתמשך ואינו תלוי בביוץ כלומר מתרחש גם בילדות, בזמן הריון ועם נטילת גלולות למניעת הריון. מגיל 35 ואילך חלה האצה בקצב העלמות הביציות וגם איכותן נפגעת. כתוצאה מכך היכולת להרות יורדת באופן משמעותי. כאשר מאגר הביציות מתרוקן חלה הפסקה בהפרשת ההורמונים המחזור החודשי נפסק והאשה עלולה לחוות את תסמיני גיל המעבר.

בנוסף לגיל האשה שהינו מרכיב עיקרי לקביעת מאגר הביציות של האשה, בכל גיל נתון קיימת שונות רבה בגודל מאגר הביציות של הנשים. לשם כך ישנן מספר בדיקות אותן ניתן לבצע שיאפשרו להעריך את גודל המאגר והרזרווה השחלתית של הנשים: שילוב של רמות הורמון Follicle Stimulating Hormone) FSH) ורמות הורמון אסטרוגן E2 בתחילת המחזור רמות הורמון Anti Mullerian Hormone) AMH) אולטרא סאונד - AFC ספירת זקיקים בשחלות בתחילת מחזור תגובה לגירוי הורמונלי בטיפולי פוריות

ניתן כיום לנסות ולשמר את הפוריות ובכך לנסות "לעצור את השעון הביולוגי" על ידי הקפאת ביציות בגיל בהן כמות הביציות רבה ואיכותן טובה ועל ידי כך להגביר את הסיכוי להשגת הריון ולידת ילד בריא. חשוב להדגיש כי אין בטחון בהשגת הריון ולידה בעקבות תהליך זה. הקפאת ביציות מיועדת בעיקר, אך לא רק, למקרים הבאים: שמירת האוטונומיה של האשה – בעשורים האחרונים חלה מהפכה במעמד האישה בעולם ובישראל: ונשים רבות בוחרות לדחות את גיל הנישואין ואו את גיל שבו הן בוחרות להיות לאימהות. רבות מהן לא מודעות למגבלות "השעון הביולוגי" ומניחות שהן תוכלנה להרות וללדת גם בגיל מתקדם. רוב בנשים מעוניינות להעניק לילדיהם את המטען הגנטי שלהן ולכן ניסיון לשמר את הפוריות על ידי הקפאת ביציות מתאים לנשים אלו. נשים חולות שנאסר עליהן להרות למשך תקופה ארוכה בשל סיבה רפואית. נשים להן רזרבה שחלתית נמוכה בגיל צעיר מסיבה רפואית, בעקבות טיפולים רפואיים בעבר, או בשל מצב בו השעון הביולוגי מואץ וגורם להיעלמות מהירה של הביציות. נשים הסובלות מאנדומטריוזיס הפוגע בשחלות וברזרבה השחלתית. נשים לפני טיפולים הפוגעים בשחלות כמו טיפולי כימותראפיה, קרינה וניתוחי שחלה. הקפאת ביציות במהלך טיפולי הפריה שיגרתיים: הקפאת ביציות רלבנטית גם ממניעים טיפוליים והלכתיים בטיפולי הפריה חוץ גופית.

ניתן לבצע תהליך של הפרייה חוץ גופית אי.וי.אף. הכולל גירוי שחלתי על ידי מתן זריקות הורמונליות, מעקב אחר התפתחות הזקיקים ותפקודם על ידי בדיקות דם וביצוע מעקב על ידי אולטראסאונד, מתן גירוי להבשלת הביציות ושאיבת הביציות בדרך כלל תוך ביצוע הרדמה ביחידה להפרייה חוץ גופית. בניגוד לטיפולי הפרייה חוץ גופית הביציות אינן מופרות אלה עוברות תהליך של הקפאה מהירה בשיטת הזיגוג- ויטריפיקציה. עד כה הושגו בעולם אלפי לידות וילדים לאחר הקפאת ביציות, הפשרתן והפרייתן ,חודשים ואף שנים לאחר הקפאתן. הסטטיסטיקה מעידה על כך ששיעור המומים (המולדים או הכרומוזומלים) בילדים אלו, אינו גבוה מזה הקיים בקרב ילדים, שנולדו לאחר טיפולי הפרייה חוץ גופית. הגורמים העיקריים להצלחת תהליך הקפאת ביציות הינם גיל האשה ומספר הביציות אותו מקפיאים- ככל שהאשה צעירה יותר ומספר הביציות שהוקפאו רב סיכויי ההצלחה עולים. יש לשים דגש לתחנות הבאות: ייעוץ מתאים לנשים בחירת פרוטוקול טיפולי יעיל ובטוח מעבדת IVF בעלת נסיון ומיומנות הנחיית משרד הבריאות היא להקפיא עד 20 ביציות לכל מבקשת או לבצע לא יותר מ 4 מחזורי טיפול. על אף שמספר זה מאפשר סיכוי סביר להריון יש להדגיש שההצלחה אינה מובטחת: אנו לא משמרים פוריות אלא מקפיאים ביציות ומשמרים את פוטנציאל הפוריות. יש להדגיש בפני המטופלות שהדרך הנכונה יותר לממש את הזכות להורות היא על ידי ההיריון עצמו.​ סיכויי ההצלחה להשגת הריון ולידה כתלות בגיל ובמספר הביציות מוצגים בגרף המצורף.

הפרייה חוץ גופית היא טכנולוגיה בעלת עוצמה הקיימת מזה עשרות שנים והוכיחה את יעילותה. ההתוויות לביצוע טיפולי הפרייה חוץ גופית IVF הינן רבות ומגוונות וכוללות: חסימת חצוצרות, הידבקויות בבטן המונעים מפגש בין תא הביצית לזרע. הפרעות ביוץ איכות ביציות ירודה קושי בחדירת הזרע לביצית גיל אשה מתקדם למטרות אבחון גנטי של מחלות PGD כאשר יש מיעוט תאי זרע או תאי זרע לא תקינים שאינם יכולים להפרות ביציות באופן טבעי או באמצעות טיפולי הזרעה ניתן לבצע תהליך הפרייה חוץ גופית ולהחדיר תא זרע בודד לביצית. טכנולוגיה המכונה ICSI. בטיפולי תרומת זרע בטיפולי תרומת ביציות בטיפולי פונדקאות בטיפולי שימור פוריות