שאלות ותשובות שימור פוריות
?
עם הלידה קיימים בשחלותיה של התינוקת, מספר רב של ביציות המהוות את "מאגר הביציות." ביציות אלו תשמשנה את האישה לצורך פוריות. עם השנים הביציות הולכות וכלות ומאחר ואין ייצור של ביציות חדשות, המאגר מתרוקן. קצב היעלמות הביציות הינו קבוע ומתמשך ואינו תלוי בביוץ כלומר מתרחש גם בילדות, בזמן הריון ועם נטילת גלולות למניעת הריון. מגיל 35 ואילך חלה האצה בקצב העלמות הביציות וגם איכותן נפגעת. כתוצאה מכך היכולת להרות יורדת באופן משמעותי. כאשר מאגר הביציות מתרוקן חלה הפסקה בהפרשת ההורמונים המחזור החודשי נפסק והאשה עלולה לחוות את תסמיני גיל המעבר.
בנוסף לגיל האשה שהינו מרכיב עיקרי לקביעת מאגר הביציות של האשה, בכל גיל נתון קיימת שונות רבה בגודל מאגר הביציות של הנשים. לשם כך ישנן מספר בדיקות אותן ניתן לבצע שיאפשרו להעריך את גודל המאגר והרזרווה השחלתית של הנשים:
• שילוב של רמות הורמון FSH (follicle stimulating hormone) ורמות הורמון אסטרוגן E2 בתחילת המחזור.
• רמות הורמון AMH (Anti Mullerian Hormone)
• אולטרא סאונד- AFC ספירת זקיקים בשחלות בתחילת מחזור
• תגובה לגירוי הורמונלי בטיפולי פוריות
ניתן כיום לנסות ולשמר את הפוריות ובכך לנסות "לעצור את השעון הביולוגי" על ידי הקפאת ביציות בגיל בהן כמות הביציות רבה ואיכותן טובה ועל ידי כך להגביר את הסיכוי להשגת הריון ולידת ילד בריא. חשוב להדגיש כי אין בטחון בהשגת הריון ולידה בעקבות תהליך זה. טיפולים אלה מיועדים לאוכלוסיות הבאות:
• שמירת האוטונומיה של האשה –נשים הבוחרות לדחות את גיל הנישואין ואו את גיל שבו הן בוחרות להיות לאימהות. רבות מהן לא מודעות למגבלות "השעון הביולוגי" ומניחות שהן תוכלנה להרות וללדת גם בגיל מתקדם. רוב בנשים מעוניינות להעניק לילדיהם את המטען הגנטי שלהן ולכן ניסיון לשמר את הפוריות על ידי הקפאת ביציות מתאים לנשים אלו.
• שים חולות שנאסר עליהן להרות למשך תקופה ארוכה בשל סיבה רפואית.
• נשים להן רזרווה שחלתית נמוכה בגיל צעיר מסיבה רפואית, בעיקבות טיפולים רפואיים בעבר, או בשל מצב בו השעון הביולוגי מואץ וגורם להיעלמות מהירה של הביציות.
• שים הסובלות מאנדומטריוזיס הפוגע בשחלות וברזרווה השחלתית.
• נשים לפני טיפולים הפוגעים בשחלות כמו טיפולי כימותראפיה, קרינה וניתוחי שחלה.
• הקפאת ביציות במהלך טיפולי הפריה שיגרתיים: הקפאת ביציות רלבנטית גם ממניעים טיפוליים והלכתיים בטיפולי הפריה חוץ גופית.
ניתן לבצע תהליך של הפרייה חוץ גופית אי.וי.אף. הכולל גירוי שחלתי על ידי מתן זריקות הורמונליות, מעקב אחר התפתחות הזקיקים ותפקודם על ידי בדיקות דם וביצוע מעקב על ידי אולטראסאונד, מתן גירוי להבשלת הביציות ושאיבת הביציות בדרך כלל תוך ביצוע הרדמה ביחידה להפרייה חוץ גופית. בניגוד לטיפולי הפרייה חוץ גופית הביציות אינן מופרות אלה עוברות תהליך של הקפאה מהירה בשיטת הזיגוג- ויטריפיקציה. עד כה הושגו בעולם אלפי לידות וילדים לאחר הקפאת ביציות, הפשרתן והפרייתן ,חודשים ואף שנים לאחר הקפאתן. נמצא כי שיעור המומים (המולדים או הכרומוזומלים) בילדים אלו, אינו גבוה מזה הקיים בקרב ילדים, שנולדו לאחר טיפולי הפרייה חוץ גופית.
גיל האשה ומספר הביציות אותן מקפיאים- ככל שהאשה צעירה יותר ומספר הביציות שהוקפאו רב סיכויי ההצלחה עולים. חשוב לשים דגש על:
• ייעוץ מתאים לנשים.
• בחירת פרוטוקול טיפולי יעיל ובטוח.
• מעבדת IVF בעלת ניסיון ומיומנות.
הנחיית משרד הבריאות היא להקפיא עד 20 ביציות לכל מבקשת או לבצע לא יותר מ 4 מחזורי טיפול. על אף שמספר זה מאפשר סיכוי סביר להריון יש להדגיש שאין, ביטחון של הצלחה. סיכויי ההצלחה להשגת הריון ולידה בתלות בגיל ובמספר הביציותמוצגים בגרף המצורף.
בתהליך זה נוטלים רקמת שחלה בניתוח לפרוסקופי. מבצעים הקפאה של מקטעי רקמת שחלה, המכילים אלפי ביציות ראשוניות במצב תרדמה. על מנת לחדש פוריות יש להשתיל בחזרה לגוף את רקמת השחלה שהוקפאה. כאשר השתל חוזר לתפקד ניתן להרות באופן טבעי או באמצעות טיפולי הפרייה חוץ גופית . סיכויי ההצלחה של הטכנולוגיה הינם מצוינים: למעלה מ 95% חזרה של תפקוד שחלתי ולמעלה מ 50% סיכוי להריון.
ישנן מחקרים המעידים כי דיכוי פעילות השחלה בזמן טיפולים כימיים עשוי להגן על השחלות מפני פגיעה שחלתית הנגרמת מטיפולים כימיים. טיפולים אלו מיועדים לנערות ונשים לאחר ההתבגרות המינית ואינם יעילים לילדות. לעומתן, עבודות אחרות לא הוכיחו הגנה תרופתית על השחלות. בנוסף, טיפול זה מונע דימום מוגבר או בלתי סדיר בזמן הכימותרפיה ואף משמש למניעת הריון. חסרונות הטיפול, בעיקר אם ניתן לאורך זמן, קשורים בתופעות חוסר אסטרוגן כמו גלי חום ודלדול העצם.
